HDR (קיצור של High Dynamic Range )
היא טכניקה אשר מאפשרת להתגבר על מגבלת הטווח הדינמי של המצלמה ומאפשרת יצירת תמונות עם טווח דינמי רחב.
הכוונה היא לתמונות המכילות פרטים באזורים כהים ובאזורים בהירים כאחד,
בתנאי תאורה, אשר ללא טכניקת ה-HDR לא הייתה אפשרות לקלוט את כל הפרטים בחשיפה ממוצעת.
טכניקת ה-HDR מתאפשרת על ידי צילום של כמה תמונות, בחשיפות שונות (בדר"כ שלוש תמונות, אחת חשיפת חסר, השנייה חשיפה ממוצעת והשלישית חשיפת יתר, אפשרי לבצע את הטכניקה עם יותר תמונות) וחיבורן לתמונה אחת.
על התמונות להיות זהות לחלוטין מבחינת הקומפוזיציה , זאת אומרת שמיקום המצלמה נשאר קבוע בכל בתמונות ואין שינוי בסצנה, אפשרי אך לא רצוי לצלם אובייקטים בתנועה, הדבר מצריך לעיתים יותר עבודת תיקון/עריכה.
עיבוד התמונות בתוכנה ייעודית. התוכנה מעבדת את התמונות בעלות החשיפות השונות לכדי תמונה אחת, שמציגה פרטים הן באזורים הכהים והן באזורים הבהירים.
חיבור התמונות ודחיסת התחום הדינמי, מתבצע במצלמה ייעודית, או במחשב באמצעות תוכנה בה משולבות מספר תמונות (לפחות שתי תמונות שונות) בעלות חשיפה שונה של אותה הסצנה.
את התמונות אשר צולמו בטווח דינמי נמוך משלבים באמצעות תוכנת מחשב לייטרום , פוטושופ, Photomatix או כל תוכנה ייעודית אחרת.
התוכנה דוחסת את כל התמונות שצולמו בחשיפות שונות לתמונה אחת.
הרעיון של חיבור מספר תמונות בחשיפות שונות הוצג כבר בשנת 1850 על ידי גוסטב לה גריי ליצירת תמונה של ים ושמיים.
לאחר שימוש בטכניקת ה-HDR, ניתן לראות בבירור רב את כל הפרטים בתמונה, גם באזורים הכהים וגם באזורים הבהירים.
לאחר השימוש ב-HDR, לעיתים התחום הדינמי של התמונה כל כך גדול, עד שנוצרת תחושה כאילו היא לא אמיתית, ואולי אפילו נראית ציורית, והסיבה לכך היא כי הטווח הדינמי גדול ממה שהעין האנושית מסוגלת לראות.
מצלמות רבות כיום (גם מצלמות המוטמעות בטלפונים הסלולריים) מאפשרות לצלם מספר תמונות שונות בעלי רמת חשיפה שונה ברצף. ולחברם באופן אוטומטי לתמונה אחת.
חיבור התמונות בלייטרום
שלב 1
שלב 2
שלב 3
שלב 4
והתוצאה המוגמרת...
בהצלחה,
איתמר תעוז,