עומק שדה
עומק שדה, טשטוש הרקע, הפרדת הרקע... על זה כבר שמענו?
אז על מה בעצם מדובר?
עומק השדה הוא המרחב/התחום שמסביב למוקד/נושא שבו תתקבל תמונה חדה יחסית.
לבחירת עומק השדה משמעות רבה וחשיבות ויזואלית ואמנותית רבה, המשפיעה על התוצאה הסופית.
עומק שדה רדוד: התחום שבו התמונה חדה קטן מאד (לפני ואחרי הנושא) , התחום מנקודה שלפני הנושא ועד לנקודה שאחריו קטן מאד.
עומק שדה גדול: התחום שבו התמונה חדה גדול,וגם התחום הקרוב וגם התחום המרוחק עדיין חדים.
במקרים רבים אנו מעוניינים לטשטש את הרקע ולקבל תוצאה אמנותית מרשימה, ובמקרים אחרים עומק השדה הרדוד מידי (קטן) הוא מגבלה. לכן, חשוב לדעת כיצד שולטים בעומק השדה ומהם הגורמים המשפיעים עליו.
שלושת הגורמים המשפיעים על עומק השדה:
1. מפתח העדשה (F):
ככל שמפתח העדשה (צמצם) גדול יותר (מס' ה-F קטן יותר), עומק השדה רדוד יותר, כלומר רק המוקד עצמו (הנושא) יהיה חד והאזורים שלפני הנושא והאזורים שאחריו אינם חדים. למשל: צילום באורך מוקד של 50mm במפתח עדשה של f 1.8, יהיה בעל עומק שדה רדוד באופן משמעותי מצילום באותה עדשה ובאותו אורך מוקד במפתח עדשה של F 9.0.
2. מרחק מהעדשה:
ככל שהנושא יהיה קרוב יותר לעדשה, עומק השדה יהיה רדוד יותר. התחום שלפני הנושא והתחום המרוחק מהנושא לא יהיו בפוקוס, וזו הסיבה לעומק השדה הרדוד מאד בצילומי מאקרו. ככל שהנושא יהיה מרוחק מהעדשה, עומק השדה יהיה גדול יותר.
3. אורך המוקד:
מכיון שעדשה בעלת אורך מוקד גדול מאד, מגדילה מאד את האובייקט, בעצם, צילום באורך מוקד גדול מאד, הופך להיות גורם נוסף בהשפעה על עומק השדה. במידה שהיינו שומרים על גודל אובייקט זהה בצילום גם בצילום באורך מוקד גדול וגם בצילום באורך מוקד קצר, לא היתה השפעה על עומק השדה. אך מכיון שאנו משתמשים בעדשות בעלות אורך מוקד גדול, כדי להגדיל אובייקטים מרוחקים (כמו צילום טבע, ציפורים וספורט), אורך המוקד הגדול הופך להיות גורם משפיע על עומק השדה. ככל שאורך המוקד גדול יותר, עומק השדה רדוד יותר. לדוגמה: בצילום ציפור, בעדשה בעלת אורך מוקד של 600mm, עומק השדה יהיה רדוד ולכן הרקע מטושטש.
הבנה של עומק השדה הוא כלי חשוב, המאפשר לנו לקבל תוצאות מעניינות ואומנותיות, ע"י הפרדת הנושא מהרקע. לחילופין, אפשר לקבוע עומק שדה גדול ועמוק, כדי לקבל תמונה חדה מאד גם באזורים הקרובים וגם באזורים המרוחקים. באינטרנט ובחנויות האפליקציות בסלולר קיימים מחשבונים רבים, העוזרים לנו לדעת מה עומק השדה המדויק, שאותו נקבל כשאנו מזינים את הגורמים הנתונים. כיתבו בגוגל Depth of Field Calculator.
בהצלחה.
מושג הקשור לנושא הוא המרחק ההיפרפוקאלי:
מרחק היפרפוקאלי זהו המרחק שבמיקוד העדשה אליו, נקבל את עומק השדה הגדול ביותר, משמע, הטווח הנמצא בפוקוס, יהיה הרבה לפני הנושא (כחצי מהמרחק בין העדשה אליו) ועד אין סוף.
במקרים רבים, כגון צילומי נוף, אנחנו מעוניינים לקבל תמונה חדה מאד, מהאזורים הקרובים ועד לאין סוף. לכן, אם נדע לבצע את הפוקוס לכיוון המרחק ההיפרפוקאלי הנכון, ולא על הנושא, ורק אז להזיז את המצלמה ולקמפז, נקבל את עומק השדה הגדול והעמוק ביותר.
עומק השדה והמרחק ההיפרפוקאלי קשורים זה בזה, אך רצוי לא להתבלבל בשימוש בהם.
עומק שדה: התחום שלפני הנושא (נקודת הפיקוס) ועד התחום שאחריו, שבו עדיין נקבל חדות יחסית.
מרחק היפרפוקאלי: דואגים להתמקד (להתפקס) בנקודה שבמרחק ההיפרפוקאלי ולא בנושא, כשאת הנושא נקבל חד בכל מקרה.
דוגמאות לתמונות שצולמו בעומק שדה רדוד:
דוגמאות לתמונות שצולמו בעומק שדה גדול:
ולסיום נחזור לבית הספר היסודי ונדגים ע"י ניסויים פשוטים את השפעת מפתח העדשה על עומק השדה :-)
תודה רבה חברים יקרים על הזמן שהקדשתם,
מקווה שהייתי לעזר,
איתמר תעוז,
Itamar Taoz